חולדה מצויה, נפוצה בכל אזורי הארץ. ניתן לראותה בקרבת מגורי אדם,מחסנים, צמרות עצים, מתחת לרעפים וכו'. צבעה אפור-חום משקלה מגיע עד 600 גרם ואורכה יכול להגיע עד 27 ס"מ. אורך הזנב יכול להגיע עד כ- 23 ס"מ. מקורה מסין הרחוקה וברית המועצות . במאה ה 16-17 נראתה באזור מרכז אירופה ובמאה ה18 הגיעה עד צרפת. מספרים שבשנת 1750 נראתה באזור ספרד וכבר במאה ה19 הגיעה לאזורינו.
אומרים שהחולדה למעשה ליוותה את מסעו של צבא נפוליון לאזורינו.אלו נתונים אשר נכתבו ונחקרו במהלך השנים על ידי חוקרים בדבר.
נכון להיום החולדה נפוצה בכל כדור הארץ למעט אנטארקטיקה. החולדה מסוגלת לחיות בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 30 מעלות. יכולת ההתפשטות של החולדה בכול העולם התאפשרה במעבר על ידי נסיעה באוניות מעבר לים.החולדה ידועה כשחיינית מעולה ואם יכולות צלילה מעולים.כמו כן היא יכולה לטפס בקלות על בנינים רבי קומות, צמרות עצים גגות רעפים וכו'.
החולדה יכולה להיות מאוד תוקפנית כלפי בעלי חיים ולחילופין היא יכולה להרוג אותם על מנת להזין את עצמה. החולדה היא המכרסם הכי נפוץ שניתן להיתקל בו בערים מיושבות. לפי הסקרים יש יותר מכרסמים מאשר בני אדם,בערים מסוימות. החולדה ידועה בהעברת מחלות .
על פי הוכחות במאה ה- 13 וה- 17 החולדה הייתה גורם עיקרי למגפות לדוגמה :המגפה השחורה , והדבר.
כמו כן החולדות העבירו פרעושים הנגועים בחיידקים המועברים ע"י עקיצות.
החולדה מעדיפה לחיות בקרבת אשפה או זבל אורגני אשר בני האדם למעשה מספקים לה ביום יום כמזון טרי.
החולדה חופרת בעזרת רגליה הקדמיות ומרחיבה מעברים על ידי שיניה עד לקוטר מעבר שנע בין 6-9 ס"מ.
היא בונה קינים בעזרת פלסטיקים ,שערות,צמר,בדים ,צמחיה, ניירות וחומרי גלם אשר נמצאים בסביבתה.
החולדה חיה בקומונה מסודרת עם היררכיה חברתית מוגדרת היטב .היא יכולה לזהות את חברי הקבוצה על ידי ריח הגוף המשותף לכולם.לחולדה יש חוש שמיעה חד ומיוחד, לעומת חוש הראיה שהוא פחות מפותח לפי הידוע. במפגשים ביניהם מבצעות החולדות סדרות של תנועות אשר מבטאות את הסטטוס ההררכי בתוך הקבוצה .
מגוון המזון שלה הוא רחב.חולדה ניזונה מכל מזון אשר נמצא בסביבתה.אבל המזון המועדף עליה הוא דגנים ופרות, למרות שגם בשר וחרקים הם מרכיבים חשובים לקיומה. החולדה מסוגלת לאכול ביום שליש ממשקלה ושותה בין 17-38 מ"ל מים ביום. החולדה חשדנית לגבי מזונות חדשים לא מוכרים לה, סיבה שבגללה כדי להרעיל חולדה קשה לפעמים והרעלים לא תמיד אפקטיבים.
במקרים כאלו של מזון לא ידוע ומוכר, הקבוצה דואגת לשלוח חולדה אחת אשר נקראת הטועמת לבדיקת המזון.במידה והחולדה מתה זה נותן אות אזהרה לכל הקבוצה.
בכל מיקרה פגר של חולדה זה מפגע סניטרי חמור לא רק לבני אדם אלה גם לכל בעלי החיים אשר נמצאים בסביבה.
תוחלת החיים של חולדה הינה 12 חודשים בשטח חופשי ובתוך מיבנים יכולה החולדה להגיע עד 3 שנים. התמותה בגיל הצעיר היא מאוד גבוהה.
הייחום של החולדה מתקיים במשך השנה בין 5 ל8 פעמים.
זמן ההריון של חולדה הוא בין 21-25 יום.
המלטה: הנקבה ממליטה בין 2-16 גורים והיו מקרים מיוחדים של המלטות של 22 גורים למרות שלרוב ההמלטות מגיעות ל12 גורים.הנקבה לאחר ההמלטה מניחה את גורייה בתוך קן אשר בנתה מראש .הגורים נולדים ללא שערות ועיוורים במשקל שבין 5-10 גרם.
ההנקה נמשכת בין 17-22 יום.
הגורים מגיעים לבגרות מינית בין 8-12 שבועות.
בשטח פתוח קשה למצוא עקבות של חולדה. יותר קל לאתר ולמצוא אותה במקומות אשר יש בהם אבק כך ניתן בקלות לעלות על עקבותיה.
הצואה של החולדה היא בצורת גלילים אובליים בצבע שחור אשר גודלם בין 8-15 מ"מ ועוביים 4 מ"מ.
סימנים אחרים שניתן לזהות דרכם נוכחות של חולדה הם שאריות מזון אכולים, עצים אכולים , ניירות וצנרת.
ההבדלים בין זכר לנקבה : הזכר גדול מהנקבה . לנקבה יש שישה זוגות עטינים שיותר קל לזהותם בזמן ההנקה .
האויבים הטבעיים של החולדה הם ציפורי טרף, חיות טורפות, זוחלים (נחשים) ובני אדם שטובחים בהם על ידי רעלים.
כמו שצוין לפני כן החולדה מתרבה במהירות רבה כל שישה שבועות. מגיל חודשיים יכולה החולדה להתרבות בממוצע של 12 גורים. במצבים אידיאלים אם כולם שורדים ומתרבים זוג אחד יכול להביא שושלת של 35 אלף צאצאים.
למזלנו הקניבלזם הוא פקטור דומיננטי במכרסמים במיוחד הצעירים ניטרפים על ידי בני מינם.
החולדה גורמת נזקים רבים על ידי אכילת המזון בשדות וגורמת נזקים לחקלאות.
החולדה מסוגלת לאכול עד 20 ק"ג דגנים בשנה ומייצרת 25 אלף גללים של צואה ו6 ליטרים של שתן שאלו גורמים לזיהום ולהתפשטות של מחלות רבות.